#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל מן הים לספינה ומן הספינה לים ? </p><p dir='rtl'>ובאיזה אופן מותר למלא או לשפוך מים ומדוע ? ובמאי פליגי ?	אסור מדרבנן דהו&quot;ל מכרמלית לרה&quot;י ומרה&quot;י לכרמלית.</p><p dir='rtl'>ולמלא מים מח' אי בעינן ד' טפחים דיהני מדין מחיצה תלויה, או דסגי בזיז כ&quot;ד. והמח' אם מודדים י' טפחים מקרקעית הים ואז אין ספינה מהלכת בפחות מי' והו&quot;ל דרך מקום פטור, וזיז להיכר. או מע&quot;ג המים דהוו כארעא סמיכתא.</p><p dir='rtl'>למ&quot;ד דלא סגי בזיז, גם לשפוך ל&quot;מ זיז, ובעינן שישפוך ע&quot;י כחו, וזה שרי, דכחו בכרמלית לא גזרו רבנן.	<br/>שבת דף קא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""ר' יהודה אומר עמוקה י' ואין גבוהה י', מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה."" מה טעם החילוק בזה? ומ""ט איירי ר' יהודה דווקא בעמוקה י' ואין גבוהה י'?"	מהים לתוכה הוי מכרמלית לרה&quot;י, מתוכה לים הוי כחו בכרמלית דלא גזרו רבנן.</p><p dir='rtl'>איירי בעמוקה י&quot;ט דאל&quot;כ כרמלית היא ולא רה&quot;י, ומטלטלים ממנה לים. ובאין גבוהה י', דאל&quot;כ הו&quot;ל מע&quot;ג י', והוי מעביר דרך מקום פטור דשרי בכרמלית.	<br/>שבת דף קא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין המעביר מרה&quot;י לרה&quot;ר דרך מקום פטור, ואיך הדין במעביר מרה&quot;י לכרמלית כה&quot;ג ?	מרה&quot;י לרה&quot;ר חייב, לכרמלית מותר לכתחילה. (רש&quot;י קא.).	<br/>שבת דף קא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן בוצייתא דמיישן הויא כרמלית, (לרב הונא), ובאלו ב' אופנים רה""י ?"	"כשאין בתחתיתם ד' טפחים כרמלית. (לרב הונא, אך ר""נ הקשה דנימא גוד אחית).&nbsp;<div>אם יש תוך ג' לקרקעית רוחב ד""ט, או כשמילא בקנים וערבה במקום שיש רוחב ד""ט, ויש מעליו גובה י' טפחים, רה""י.</div>"	<br/>שבת דף קא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" באלו אופנים אומרים גוד אחית, ובאלו מחלוקת ? לס""ד ומסקנא."	גבי טרסקל פלוגתא דתנאי אי אמרינן. וסבר רב יוסף דה&quot;נ פליגי בבוצייתא דמיישן.</p><p dir='rtl'>וא&quot;ל אביי דהא גבי עמוד שאין נוח לילך תחתיו לכו&quot;ע אמרינן גוד אחית, ומשום דאין רבים בוקעים בו, ולא פליגי אלא בטרסקל דרבים בוקעים תחתיו.</p><p dir='rtl'>וה&quot;נ אית לן למימר בבוצייתא דמישן דלכו&quot;ע אמרינן גוד אחית, דבקיעת גדיים לא שמה בקיעה.	<br/>שבת דף קא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בקיעת דגים שמה בקיעה ומנ&quot;ל ? ולאיזה דין אמרוהו נפק&quot;מ בסוגיין ?	ל&quot;ש בקיעה, דאמרינן דמחיצה תלויה מתרת במים. ונפק&quot;מ לבוציאתא דמיישן דיש לנו לומר בהם גוד אחית.	<br/>שבת דף קא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה החידוש בהא דספינות קשורות מטלטלים מזו לזו ? (2)	לרבא אף כשיש דוגית ביניהם. והקשה רב חסדא דל&quot;מ כן בלשון מטלטלין מזו לזו, דמשמע שאין דבר ביניהם. לזה פירש דקמ&quot;ל דאף מערבים יחד ע&quot;י קשירה.	<br/>שבת דף קא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזו קשירה בעינן כדי שיוכלו לערב בין הספינות, ואיזו קשירה לעניין הבאת טומאה לכלים שבספינה ?	לערב אף בחוט הסרבל אם הוא מעמידן. לטומאה דווקא של מתכת דחרב הרי הוא כחלל.	<br/>שבת דף קא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין עירוב הנוצר ע""י קשירת ספינות או פריסת מחיצות שחזרו בשבת למצבם הראשון, במזיד ובשוגג ? (לדעת רש""י)"	במזיד מהני רק לעניין לחייב משום רה&quot;י ולא להתיר. בשוגג מהני אף להתיר שיחזור העירוב הראשון למקומו.	<br/>שבת דף קא		
